1וירא העם כי־בשש משה לרדת מן־ההר ויקהל העם על־אהרן ויאמרו אליו קום ׀ עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה ׀ משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃ 2ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃ 3ויתפרקו כל־העם את־נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל־אהרן׃ 4ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 5וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃ 6וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ פ

7וידבר יהוה אל־משה לך־רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃ 8סרו מהר מן־הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו־לו ויזבחו־לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 9ויאמר יהוה אל־משה ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשה־ערף הוא׃ 10ועתה הניחה לי ויחר־אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃

11ויחל משה את־פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃ 12למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה וב מחרון אפך והנחם על־הרעה לעמך׃ 13זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את־זרעכם ככוכבי השמים וכל־הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃ 14וינחם יהוה על־הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ פ

15ויפן וירד משה מן־ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃ 16והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על־הלחת׃ 17וישמע יהושע את־קול העם ברעה ויאמר אל־משה קול מלחמה במחנה ׃

18ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃

19ויהי כאשר קרב אל־המחנה וירא את־העגל ומחלת ויחר־אף משה וישלך [מידו כ] (מידיו ק) את־הלחת וישבר אתם תחת ההר׃ 20ויקח את־העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר־דק ויזר על־פני המים וישק את־בני ישראל׃

21ויאמר משה אל־אהרן מה־עשה לך העם הזה כי־הבאת עליו חטאה גדלה׃ 22ויאמר אהרן אל־יחר אף אדני אתה ידעת את־העם כי ברע הוא׃ 23ויאמרו לי עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה ׀ משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃ 24ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו־לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃

25וירא משה את־העם כי פרע הוא כי־פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃ 26ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל־בני לוי׃ 27ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש־חרבו על־ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש־את־אחיו ואיש את־רעהו ואיש את־קרבו׃ 28ויעשו בני־לוי כדבר משה ויפל מן־העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃ 29ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃

30ויהי ממחרת ויאמר משה אל־העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל־יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃ 31וישב משה אל־יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃ 32ועתה אם־תשא חטאתם ואם־אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃ 33ויאמר יהוה אל־משה מי אשר חטא־לי אמחנו מספרי׃ 34ועתה לך ׀ נחה את־העם אל אשר־דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃ 35ויגף יהוה את־העם על אשר עשו את־העגל אשר עשה אהרן׃ ס