1איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני־קדש בראש כל־חוצות׃ ס 2בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי־חרש מעשה ידי יוצר׃ ס 3גם־ [תנין כ] (תנים ק) חלצו שד היניקו גוריהן בת־עמי לאכזר [כי כ] [ענים כ] (כיענים ק) במדבר׃ ס 4דבק לשון יונק אל־חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃ ס 5האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃ ס 6ויגדל עון בת־עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו־רגע ולא־חלו בה ידים׃ ס 7זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃ ס 8חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על־עצמם יבש היה כעץ׃ ס 9טובים היו חללי־חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃ ס 10ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת־עמי׃ ס 11כלה יהוה את־חמתו שפך חרון אפו ויצת־אש בציון ותאכל יסודתיה׃ ס 12לא האמינו מלכי־ארץ [וכל כ] (כל ק) ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃ ס 13מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃ ס 14נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃ ס 15סורו טמא קראו למו סורו סורו אל־תגעו כי נצו גם־נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃ ס 16פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו [זקנים כ] (וזקנים ק) לא חננו׃ ס 17[עודינה כ] (עודינו ק) תכלינה עינינו אל־עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל־גוי לא יושע׃ ס 18צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי־בא קצינו׃ ס 19קלים היו רדפינו מנשרי שמים על־ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃ ס 20רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃ ס 21שישי ושמחי בת־אדום [יושבתי כ] (יושבת ק) בארץ עוץ גם־עליך תעבר־כוס תשכרי ותתערי׃ ס 22תם־עונך בת־ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת־אדום גלה על־חטאתיך׃ פ |