1אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃ 2כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃ 3כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃ 4הביאני אל־בית היין ודגלו עלי אהבה׃ 5סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי־חולת אהבה אני׃ 6שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃ 7השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם־תעירו ׀ ואם־תעוררו את־האהבה עד שתחפץ׃ ס 8קול דודי הנה־זה בא מדלג על־ההרים מקפץ על־הגבעות׃ 9דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה־זה עומד אחר כתלנו משגיח מן־החלנות מציץ מן־החרכים׃ 10ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי־לך׃ 11כי־הנה [הסתו כ] (הסתיו ק) עבר הגשם חלף הלך לו׃ 12הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃ 13התאנה חנטה פגיה והגפנים ׀ סמדר נתנו ריח קומי [לכי כ] (לך ק) רעיתי יפתי ולכי־לך׃ ס 14יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את־מראיך השמיעיני את־קולך כי־קולך ערב ומראיך נאוה׃ ס 15אחזו־לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃ 16דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃ 17עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה־לך דודי לצבי או לעפר האילים על־הרי בתר׃ ס |
    |