1למנצח אל־תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את־הבית להמיתו׃ הצילני מאיבי ׀ אלהי ממתקוממי תשגבני׃

2הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני׃

3כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא־פשעי ולא־חטאתי יהוה׃

4בלי־עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה׃

5ואתה יהוה־אלהים ׀ צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל־הגוים אל־תחן כל־בגדי און סלה׃

6ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃

7הנה ׀ יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי־מי שמע׃

8ואתה יהוה תשחק־למו תלעג לכל־גוים׃

9עזו אליך אשמרה כי־אלהים משגבי׃

10אלהי [חסדו כ] (חסדי ק) יקדמני אלהים יראני בשררי׃

11אל־תהרגם ׀ פן־ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃

12חטאת־פימו דבר־שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃

13כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי־אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃

14וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃

15המה [ינועון כ] (יניעון ק) לאכל אם־לא ישבעו וילינו׃

16ואני ׀ אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי־היית משגב לי ומנוס ביום צר־לי׃

17עזי אליך אזמרה כי־אלהים משגבי אלהי חסדי׃