1משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה׃ קולי אל־יהוה אזעק קולי אל־יהוה אתחנן׃ 2אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃ 3בהתעטף עלי ׀ רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח־זו אהלך טמנו פח לי׃ 4הביט ימין ׀ וראה ואין־לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃ 5זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃ 6הקשיבה ׀ אל־רנתי כי־דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃ 7הוציאה ממסגר ׀ נפשי להודות את־שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃ |