1תפלה לעני כי־יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו׃ יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ 2אל־תסתר פניך ׀ ממני ביום צר לי הטה־אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ 3כי־כלו בעשן ימי ועצמותי כמו־קד נחרו׃ 4הוכה־כעשב ויבש לבי כיש־כחתי מאכל לחמי׃ 5מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ 6דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ 7שקדתי ואהיה כצפור בודד על־גג׃ 8כל־היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ 9כי־אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ 10מפני־זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ 11ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ 12ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ 13אתה תקום תרחם ציון כי־עת לחננה כי־בא מועד׃ 14כי־רצו עבדיך את־אבניה ואת־עפרה יחננו׃ 15וייראו גוים את־שם יהוה וכל־מלכי הארץ את־כבודך׃ 16כי־בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ 17פנה אל־תפלת הערער ולא־בזה את־תפלתם׃ 18תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל־יה׃ 19כי־השקיף ממרום קדשו יהוה משמים ׀ אל־ארץ הביט׃ 20לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ 21לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ 22בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את־יהוה׃ 23ענה בדרך [כחו כ] (כחי ק) קצר ימי׃ 24אמר אלי אל־תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ 25לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ 26המה ׀ יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ 27ואתה־הוא ושנותיך לא יתמו׃ 28 בני־עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |