1וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 2דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה׃ 3והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן־ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש׃ 4ואם־נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל׃ 5ואם מבן־חמש שנים ועד בן־עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים׃ 6ואם מבן־חדש ועד בן־חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף׃ 7ואם מבן־ששים שנה ומעלה אם־זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים׃ 8ואם־מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על־פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן׃ ס 9ואם־בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה־קדש׃ 10לא יחליפנו ולא־ימיר אתו טוב ברע או־רע בטוב ואם־המר ימיר בהמה בבהמה והיה־הוא ותמורתו יהיה־קדש׃ 11ואם כל־בהמה טמאה אשר לא־יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את־הבהמה לפני הכהן׃ 12והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה׃ 13ואם־גאל יגאלנה ויסף חמישתו על־ערכך׃ 14ואיש כי־יקדש את־ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום׃ 15ואם־המקדיש יגאל את־ביתו ויסף חמישית כסף־ערכך עליו והיה לו׃ 16ואם ׀ משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף׃ 17אם־משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום׃ 18ואם־אחר היבל יקדיש שדהו וחשב־לו הכהן את־הכסף על־פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך׃ 19ואם־גאל יגאל את־השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף־ערכך עליו וקם לו׃ 20ואם־לא יגאל את־השדה ואם־מכר את־השדה לאיש אחר לא יגאל עוד׃ 21והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו׃ 22ואם את־שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה׃ 23וחשב־לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את־הערכך ביום ההוא קדש ליהוה׃ 24בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר־לו אחזת הארץ׃ 25וכל־ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל׃ ס 26אך־בכור אשר־יבכר ליהוה בבהמה לא־יקדיש איש אתו אם־שור אם־שה ליהוה הוא׃ 27ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם־לא יגאל ונמכר בערכך׃ 28אך־כל־חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל־אשר־לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל־חרם קדש־קדשים הוא ליהוה׃ 29כל־חרם אשר יחרם מן־האדם לא יפדה מות יומת׃ 30וכל־מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה׃ 31ואם־גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו׃ 32וכל־מעשר בקר וצאן כל אשר־יעבר תחת השבט העשירי יהיה־קדש ליהוה׃ 33לא יבקר בין־טוב לרע ולא ימירנו ואם־המר ימירנו והיה־הוא ותמורתו יהיה־קדש לא יגאל׃ 34אלה המצות אשר צוה יהוה את־משה אל־בני ישראל בהר סיני׃ |
    |