1אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע־רגז׃

2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃

3אף־על־זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃

4מי־יתן טהור מטמא לא אחד׃

5אם חרוצים ׀ ימיו מספר־חדשיו אתך [חקו כ] (חקיו ק) עשית ולא יעבור׃

6שעה מעליו ויחדל עד־ירצה כשכיר יומו׃

7כי יש לעץ תקוה אם־יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃

8אם־יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃

9מריח מים יפרח ועשה קציר כמו־נטע׃

10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃

11אזלו־מים מני־ים ונהר יחרב ויבש׃

12ואיש שכב ולא־יקום עד־בלתי מים לא יקיצו ולא־יערו משנתם׃

13מי יתן ׀ בשאול תצפנני תסתירני עד־שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃

14אם־ימות גבר היחיה כל־ימי צבאי איחל עד־בוא חליפתי׃

15תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃

16כי־עתה צעדי תספור לא־תשמור על־חטאתי׃

17חתם בצרור פשעי ותטפל על־עוני׃

18ואולם הר־נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃

19אבנים ׀ שחקו מים תשטף־ספיחיה עפר־ארץ ותקות אנוש האבדת׃

20תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃

21יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא־יבין למו׃

22אך־בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ פ