1הן לצדק ימלך־מלך ולשרים למשפט ישרו׃ 2והיה־איש כמחבא־רוח וסתר זרם כפלגי־מים בציון כצל סלע־כבד בארץ עיפה׃ 3ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃ 4ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃ 5לא־יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃ 6כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה־און לעשות חנף ולדבר אל־יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃ 7וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל [ענוים כ] (עניים ק) באמרי־שקר ובדבר אביון משפט׃ 8ונדיב נדיבות יעץ והוא על־נדיבות יקום׃ פ 9נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃ 10ימים על־שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃ 11חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על־חלצים׃ 12על־שדים ספדים על־שדי־חמד על־גפן פריה׃ 13על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על־כל־בתי משוש קריה עליזה׃ 14כי־ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד־עולם משוש פראים מרעה עדרים׃ 15עד־יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל [וכרמל כ] (והכרמל ק) ליער יחשב׃ 16ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃ 17והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד־עולם׃ 18וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃ 19וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃ 20אשריכם זרעי על־כל־מים משלחי רגל־השור והחמור׃ ס |
    |