1כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃ 2קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃ 3ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על־זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃ 4בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃ 5לא ישוב אל־ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃ 6וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃ 7ועמי תלואים למשובתי ואל־על יקראהו יחד לא ירומם ׃ 8איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃ 9לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא־איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׃ 10אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי־הוא ישאג ויחרדו בנים מים׃ 11יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על־בתיהם נאם־יהוה׃ ס 12סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם־אל ועם־קדושים נאמן׃ |
    |