1ויאמר יהוה אל־אברם לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל־הארץ אשר אראך׃

2ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃

3ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃

4וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן־חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃ 5ויקח אברם את־שרי אשתו ואת־לוט בן־אחיו ואת־כל־רכושם אשר רכשו ואת־הנפש אשר־עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃ 6ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃ 7וירא יהוה אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃ 8ויעתק משם ההרה מקדם לבית־אל ויט אהלה בית־אל מים והעי מקדם ויבן־שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃ 9ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ פ

10ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי־כבד הרעב בארץ׃ 11ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל־שרי אשתו הנה־נא ידעתי כי אשה יפת־מראה את׃ 12והיה כי־יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃ 13אמרי־נא אחתי את למען ייטב־לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃ 14ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את־האשה כי־יפה הוא מאד׃ 15ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל־פרעה ותקח האשה בית פרעה׃ 16ולאברם היטיב בעבורה ויהי־לו צאן־ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃

17וינגע יהוה ׀ את־פרעה נגעים גדלים ואת־ביתו על־דבר שרי אשת אברם׃ 18ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה־זאת עשית לי למה לא־הגדת לי כי אשתך הוא׃ 19למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃ 20ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת־אשתו ואת־כל־אשר־לו׃