1ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ 2ואתה בן־אדם התשפט התשפט את־עיר הדמים והודעתה את כל־תועבותיה׃ 3ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃ 4בדמך אשר־שפכת אשמת ובגלוליך אשר־עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד־שנותיך על־כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל־הארצות׃ 5הקרבות והרחקות ממך יתקלסו־בך טמאת השם רבת המהומה׃

6הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך־דם׃ 7אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃ 8קדשי בזית ואת־שבתתי חללת׃ 9אנשי רכיל היו בך למען שפך־דם ואל־ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃ 10ערות־אב גלה־בך טמאת הנדה ענו־בך׃ 11ואיש ׀ את־אשת רעהו עשה תועבה ואיש את־כלתו טמא בזמה ואיש את־אחתו בת־אביו ענה־בך׃ 12שחד לקחו־בך למען שפך־דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃

13והנה הכיתי כפי אל־בצעך אשר עשית ועל־דמך אשר היו בתוכך׃ 14היעמד לבך אם־תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי׃ 15והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך׃ 16ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי־אני יהוה׃ פ

17ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ 18בן־אדם היו־לי בית־ישראל [לסוג כ] (לסיג ק) כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃ ס 19לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל־תוך ירושלם׃ 20קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל־תוך כור לפחת־עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃ 21וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃ 22כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי־אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃ פ

23ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃ 24בן־אדם אמר־לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם׃ 25קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה׃ 26כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין־קדש לחל לא הבדילו ובין־הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם׃ 27שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך־דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃ 28ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃ 29עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת־הגר עשקו בלא משפט׃ 30ואבקש מהם איש גדר־גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי׃ 31ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃ פ