1כי־יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת׃ 2ובא האות והמופת אשר־דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא־ידעתם ונעבדם׃ 3לא תשמע אל־דברי הנביא ההוא או אל־חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את־יהוה אלהיכם בכל־לבבכם ובכל־נפשכם׃ 4אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת־מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון׃ 5והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר־סרה על־יהוה אלהיכם המוציא אתכם ׀ מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן־הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך׃

6כי יסיתך אחיך בן־אמך או־בנך או־בתך או ׀ אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך׃ 7מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד־קצה הארץ׃ 8לא־תאבה לו ולא תשמע אליו ולא־תחוס עינך עליו ולא־תחמל ולא־תכסה עליו׃ 9כי הרג תהרגנו ידך תהיה־בו בראשונה להמיתו ויד כל־העם באחרנה׃ 10וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 11וכל־ישראל ישמעו ויראון ולא־יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך׃ ס

12כי־תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר׃ 13יצאו אנשים בני־בליעל מקרבך וידיחו את־ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא־ידעתם׃ 14ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך׃ 15הכה תכה את־ישבי העיר [ההוא כ] (ההיא ק) לפי־חרב החרם אתה ואת־כל־אשר־בה ואת־בהמתה לפי־חרב׃ 16ואת־כל־שללה תקבץ אל־תוך רחבה ושרפת באש את־העיר ואת־כל־שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד׃ 17ולא־ידבק בידך מאומה מן־החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן־לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך׃ 18כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את־כל־מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך׃ ס