1ויבאו כל־שבטי ישראל אל־דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו׃ 2גם־אתמול גם־שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה [הייתה כ] (היית ק) [מוציא כ] (המוציא ק) [והמבי כ] (והמביא ק) את־ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את־עמי את־ישראל ואתה תהיה לנגיד על־ישראל׃ 3ויבאו כל־זקני ישראל אל־המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את־דוד למלך על־ישראל׃ פ 4בן־שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך׃ 5בחברון מלך על־יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל־ישראל ויהודה׃

6וילך המלך ואנשיו ירושלם אל־היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא־תבוא הנה כי אם־הסירך העורים והפסחים לאמר לא־יבוא דוד הנה׃ 7וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד׃ 8ויאמר דוד ביום ההוא כל־מכה יבסי ויגע בצנור ואת־הפסחים ואת־העורים [שנאו כ] (שנאי ק) נפש דוד על־כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל־הבית׃ 9וישב דוד במצדה ויקרא־לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן־המלוא וביתה׃ 10וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו׃ פ

11וישלח חירם מלך־צר מלאכים אל־דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו־בית לדוד׃

12וידע דוד כי־הכינו יהוה למלך על־ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל׃ ס

13ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות׃ 14ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה׃ 15ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע׃ 16ואלישמע ואלידע ואליפלט׃ פ

17וישמעו פלשתים כי־משחו את־דוד למלך על־ישראל ויעלו כל־פלשתים לבקש את־דוד וישמע דוד וירד אל־המצודה׃ 18ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים׃ 19וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל־פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל־דוד עלה כי־נתן אתן את־הפלשתים בידך׃ 20ויבא דוד בבעל־פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את־איבי לפני כפרץ מים על־כן קרא שם־המקום ההוא בעל פרצים׃ 21ויעזבו־שם את־עצביהם וישאם דוד ואנשיו׃ פ

22ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים׃ 23וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל־אחריהם ובאת להם ממול בכאים׃ 24ויהי [בשמעך כ] (כשמעך ק) את־קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים׃ 25ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את־פלשתים מגבע עד־באך גזר׃ פ