1ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד׃ 2ובאת שמה וראהש־ם יהוא בן־יהושפט בן־נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר׃ 3ולקחת פך־השמן ויצקת על־ראשו ואמרת כה־אמר יהוה משחתיך למלך אל־ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה׃

4וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד׃ 5ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל־מי מכלנו ויאמר אליך השר׃ 6ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל־ראשו ויאמר לו כה־אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל־עם יהוה אל־ישראל׃ 7והכיתה את־בית אחאב אדניך ונקמתי דמי ׀ עבדי הנביאים ודמי כל־עבדי יהוה מיד איזבל׃ 8ואבד כל־בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃ 9ונתתי את־בית אחאב כבית ירבעם בן־נבט וכבית בעשא בן־אחיה׃ 10ואת־איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל ואין קבר ויפתח הדלת וינס׃

11ויהוא יצא אל־עבדי אדניו ויאמר לו השלום מדוע בא־המשגע הזה אליך ויאמר אליהם אתם ידעתם את־האיש ואת־שיחו׃ 12ויאמרו שקר הגד־נא לנו ויאמר כזאת וכזאת אמר אלי לאמר כה אמר יהוה משחתיך למלך אל־ישראל׃ 13וימהרו ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל־גרם המעלות ויתקעו בשופר ויאמרו מלך יהוא׃

14ויתקשר יהוא בן־יהושפט בן־נמשי אל־יורם ויורם היה שמר ברמת גלעד הוא וכל־ישראל מפני חזאל מלך־ארם׃ 15וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן־המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את־חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם־יש נפשכם אל־יצא פליט מן־העיר ללכת [לגיד כ] (להגיד ק) ביזרעאל׃ 16וירכב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שמה ואחזיה מלך יהודה ירד לראות את־יורם׃

17והצפה עמד על־המגדל ביזרעאל וירא את־שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם ויאמר השלום׃ 18וילך רכב הסוס לקראתו ויאמר כה־אמר המלך השלום ויאמר יהוא מה־לך ולשלום סב אל־אחרי ויגד הצפה לאמר בא־המלאך עד־הם ולא־שב׃ 19וישלח רכב סוס שני ויבא אלהם ויאמר כה־אמר המלך שלום ויאמר יהוא מה־לך ולשלום סב אל־אחרי׃ 20ויגד הצפה לאמר בא עד־אליהם ולא־שב והמנהג כמנהג יהוא בן־נמשי כי בשגעון ינהג׃

21ויאמר יהורם אסר ויאסר רכבו ויצא יהורם מלך־ישראל ואחזיהו מלך־יהודה איש ברכבו ויצאו לקראת יהוא וימצאהו בחלקת נבות היזרעאלי׃ 22ויהי כראות יהורם את־יהוא ויאמר השלום יהוא ויאמר מה השלום עד־זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים׃ 23ויהפך יהורם ידיו וינס ויאמר אל־אחזיהו מרמה אחזיה׃ 24ויהוא מלא ידו בקשת ויך את־יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו׃ 25ויאמר אל־בדקר [שלשה כ] (שלשו ק) א השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי־זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו ויהוה נשא עליו את־המשא הזה׃ 26אם־לא את־דמי נבות ואת־דמי בניו ראיתי אמש נאם־יהוה ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם־יהוה ועתה שא השלכהו בחלקה כדבר יהוה׃

27ואחזיה מלך־יהודה ראה וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם־אתו הכהו אל־המרכבה במעלה־גור אשר את־יבלעם וינס מגדו וימת שם׃ 28וירכבו אתו עבדיו ירושלמה ויקברו אתו בקברתו עם־אבתיו בעיר דוד׃ פ

29ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן־אחאב מלך אחזיה על־יהודה׃

30ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את־ראשה ותשקף בעד החלון׃ 31ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו׃ 32וישא פניו אל־החלון ויאמר מי אתי מי וישקיפו אליו שנים שלשה סריסים׃

33ויאמר [שמטהו כ] (שמטוה ק) וישמטוה ויז מדמה אל־הקיר ואל־הסוסים וירמסנה׃ 34ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו־נא את־הארורה הזאת וקברוה כי בת־מלך היא׃ 35וילכו לקברה ולא־מצאו בה כי אם־הגלגלת והרגלים וכפות הידים׃ 36וישבו ויגידו לו ויאמר דבר־יהוה הוא אשר דבר ביד־עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את־בשר איזבל׃ 37[והית כ] (והיתה ק) נבלת איזבל כדמן על־פני השדה בחלק יזרעאל אשר לא־יאמרו זאת איזבל׃ פ